קיפוח בעלי מניות בחברה פרטית
אבינדב פרויס, עורך דין · פורסם: 8 בנובמבר 2026
סעיף 191 לחוק החברות, התשנ״ט-1999 קובע כך: ״התנהל עניין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו״.
- מהו ה״קיפוח״ המוזכר בסעיף זה, וכיצד הוא מתבטא במציאות?
- מהן ההוראות שבית משפט רשאי לתת מכוח סעיף זה?
- וכיצד הן מסירות או מונעות את הקיפוח?
מאמר זה נועד לענות על שאלות אלו (ושאלות נוספות), ולספק מידע שימושי לבעל מניות בחברה, ולמי שמעורב בהתנהלותה, כגון נושא משרה, העומד בפני מצב מעורר חשש בנוגע להתנהלותה התקינה של החברה או בנוגע לשמירה על זכויותיו.
פרק 1: מהו ״קיפוח״?
לצד הוראת סעיף 191, גם סעיף 192(ב) לחוק החברות מטיל על בעל מניות חובה להימנע מקיפוח בעלי מניות אחרים.
עם זאת, החוק אינו מגדיר ״קיפוח״, ואין בו רשימה סגורה של מקרים שעשויים לעלות כדי קיפוח. המונח נבחן ופורש בפסיקה באופן רחב.
באופן עקרוני, הפסיקה הכירה בקיפוח כמצב ״של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה״.1 יחד עם זאת, קיפוח אפשרי גם כשאין בחברה בעל מניות המחזיק ברוב המניות, כגון חברה שבה שני בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב-50%, או חברה שבה כמה בעלי מניות שאף אחד מהם אינו מחזיק ברוב.2
בחברה פרטית קטנה שנהוג לראות בה ״מעין שותפות״, הפסיקה הכירה בציפייה לגיטימית של בעלי המניות לשותפות בניהול החברה.3 שלילת הזכות הזו מבעל מניות תתפרש לעיתים קרובות כקיפוח.
עוד נקבע כי בחברה שהיא מעין שותפות ניתן להגיש תביעה לפי סעיף 191 לחוק החברות ולבקש הפרדת כוחות בין בעלי המניות גם כשלא הוכח קיפוח של ממש, אלא ״רק״ כשהאמון בין הצדדים, שעליו התבססה הפעילות המשותפת, נעלם.4
פרק 2: כיצד הקיפוח מתבטא במציאות?
בחיי המעשה, קיפוח עשוי ללבוש צורות שונות. כך למשל, הדרה של בעל מניות ממידע, שלילת זכותו לקבל מסמכים הנוגעים לחברה ולעיין בהם, והרחקתו ממוקדי קבלת ההחלטות, עשויות להוות קיפוח, ובפרט בחברה שהיא מעין שותפות, היות שפעולות כאלו פוגעות בציפייה הלגיטימית של אותו בעל מניות ליטול חלק פעיל בניהולה של החברה.
דוגמה נוספת ניתן למצוא במקרה המובהק שבו ישנה חלוקת משאבים בלתי הוגנת בחברה: אי-חלוקת דיבידנד, כאשר הרוב מפיק ערך מהחברה בדרכים אחרות; משיכת משכורת או התקשרות בעסקה, באופן המיטיב עם בעלי מניות הרוב על חשבון בעלי מניות המיעוט; הנפקה או הקצאה של מניות, באופן המביא לדילול בלתי-שוויוני של בעלי מניות המיעוט; שינוי זכויות (בין אם כלכליות ובין אם ניהוליות) הצמודות לסוג מניות מסוים, באופן הפוגע בבעליהן; ומקרים נוספים.
פרק 3: אילו הוראות בית המשפט רשאי לתת?
סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב: הוא רשאי לתת ״הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו״. הפסיקה הדגישה כי הסעיף מהווה ״רקמה פתוחה, הוראת מסגרת שאינה קובעת רשימה סגורה של דרכים להסרת קיפוח או להפרדת כוחות בחברה״.5
בפועל, לבית המשפט עומד ארגז כלים מגוון להסרת קיפוח או מניעתו; בין היתר, בית המשפט עשוי לתת אחת או יותר מבין סוגי ההוראות הבאות:
ביטול החלטה והסדרת ההתנהלות בעתיד. כשהחברה קיבלה החלטה מקפחת, בית המשפט רשאי לבטל אותה. הוא רשאי גם לקבוע כללים להמשך: לחייב את החברה למסור לבעל המניות מידע על ענייניה, לכנס ישיבות דירקטוריון באופן סדיר, או להחזיר לחברה נכסים שהועברו ממנה. במקרים חריגים הועבר הניהול לתובע לתקופה קצובה, ותקנון החברה תוקן בהתאם.6 השינויים שבית המשפט קובע נחשבים חלק מתקנון החברה והחלטותיה, כאילו נתקבלו כדין (סעיף 191(ב) לחוק).
סעדים כספיים. בית המשפט רשאי להורות לחברה לחלק דיבידנד לבעלי המניות. הוא רשאי גם לחייב את מי שלקח כספים מהחברה שלא כדין להחזירם לה, או לחלק את נכסיה בין בעלי המניות לפי שיעור אחזקתם. במקרים מסוימים נפסק גם שבעלי הרוב ישיבו לחברה הוצאות שהיא שילמה מכיסה על ההגנה המשפטית שלהם.7
מינוי גורם מטעם בית המשפט. בית המשפט רשאי למנות מנהל, קבוע או זמני, שינהל את החברה במקום בעלי השליטה.8 זה צעד קיצוני, ובתי המשפט נוקטים אותו בזהירות. צעד מתון יותר הוא מינוי חוקר, שיבדוק את ענייני החברה ויגיש לבית המשפט את ממצאיו.
הוראות על היפרדות בין בעלי המניות. כשאי אפשר להמשיך את השותפות, בית המשפט רשאי להפריד בין הצדדים באחת מכמה דרכים:
רכישה או מכירה של מניות. בית המשפט רשאי לחייב את בעל השליטה המקפח לקנות את מניות המקופח. המחיר נקבע לפי שווי החברה כפי שהיה אלמלא הקיפוח, כך שמעשי הקיפוח אינם מוזילים את התמורה. בית המשפט רשאי גם להורות לבעל מניות למכור את מניותיו כשהדבר נדרש כדי להפריד בין הצדדים.9 את השווי לצורך המכירה ניתן לקבוע באמצעות מעריך שווי.
התמחרות בין בעלי המניות. במקום לקבוע מחיר בעצמו, בית המשפט רשאי להורות שהצדדים יתחרו ביניהם על הזכות להישאר בחברה. יש לכך כמה דרכים: כל צד מגיש הצעה סגורה לרכישת חלקו של האחר, ומי שהציע את הסכום הגבוה ביותר רוכש; מנגנון ״בי מי בי יו״ (BMBY), שבו צד אחד קובע מחיר והצד השני בוחר אם למכור לו את מניותיו או לקנות את מניותיו באותו מחיר; ומכרז שבו מי שהציע את המחיר הגבוה ביותר זוכה, אך משלם את סכום ההצעה השנייה בגובהה.
מכירה לצד שלישי. ההיפרדות אינה מוגבלת לבעלי המניות הקיימים. בחברה ששני בעלי מניות מחזיקים בה חלקים שווים, בית המשפט הורה למכור את החברה או את פעילותה למי שיציע את המחיר הגבוה ביותר.10
הפרדת כוחות בין בעלי המניות אפשרית, כאמור, גם כשלא הוכח קיפוח ממשי, אלא ״רק״ כשהאמון בין בעלי המניות מתפוגג.
אכיפת הסדר שנקבע מראש. כשבעלי המניות הסכימו מראש על דרך להיפרדות, כגון אופציה לרכוש את חלקו של השותף או נוסחה לחישוב המחיר, בית המשפט עשוי לאכוף את ההסדר ולא לעצב חדש.11 זה נכון כל עוד ההסדר אינו מנציח את הקיפוח: הוראות תקנון החברה אינן מגבילות את סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 191.
פירוק החברה. בית המשפט רשאי לצוות על פירוק החברה, כלומר על סגירתה וחלוקת נכסיה. זה הסעד החמור ביותר, והוא נשמר למקרים שאין בהם דרך אחרת להסיר את הקיפוח. בית המשפט נמנע ממנו בייחוד כשהחברה פעילה ויכולה לפרוע את חובותיה.
בית המשפט אינו כבול לסעד שביקש התובע. הוא רשאי לפסוק סעד שלא נתבע, ואף להימנע ממתן סעד כלל אם מצא שהוא חסר תוחלת.12 על השיקולים שבית המשפט שוקל בבחירת ההוראה נעמוד בפרק הבא.
על דרכי ההיפרדות אפשר לקרוא גם במאמר ״היפרדות בין בעלי מניות בחברה פרטית״.
פרק 4: השיקולים של בית משפט בבואו להורות על מתן סעד
אין ״נוסחה״ קבועה שמנחה את בית המשפט בבחירת סעד כזה או אחר. בית המשפט נדרש לשקול, בין היתר, את מידת הקיפוח, את תום הלב וניקיון הכפיים של כל צד, את שיעור האחזקות וגובה ההשקעה, את הזיקה המיוחדת של כל צד לחברה, את פערי הכוחות הכלכליים ביניהם, את נכונותם לפתרון בדרכי שלום ואת מאזן התועלות והנזקים, לרבות אלו של צדדים שלישיים כגון עובדים, ספקים ואף החברה עצמה.13
לשיקולים אלה יש משמעות מעשית. פער כלכלי משמעותי בין הצדדים, או זיקה מיוחדת של אחד מהם לעסק, עשויים להטות את הכף לרכישה או למכירה לפי הערכת שווי. כשיש חשיבות לסופיות ההליך, כשקשה לקבוע את שווי החברה או כשהתובע תרם בעצמו למשבר, בית המשפט עשוי להעדיף התמחרות.
התנהלותו של התובע עצמו עשויה לשלול את תביעתו: כשבעלי מניות המיעוט הודרו מניהול החברה בתגובה להתנהלות פסולה מצדם, נקבע כי התנהלותם שוללת את זכותם ליהנות מציפיותיהם.14
הערות שוליים
- ע״א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב״ג) בע״מ, פ״ד נ(1) 238 (2.6.1996). ↩
- רע״א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע״מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע״מ, פ״ד נט(3) 380 (2005). ↩
- ראו, למשל: ע״א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.2015); ע״א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע״מ נ' דדון (28.2.2016). ↩
- ע״א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.2015); ע״א 94/20 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע״מ (18.8.2022). ↩
- ע״א 6290/17 מגנזי נ' לוי (11.2.2018). ↩
- ת״א (מחוזי חיפה) 54976-01-16 שר תחנות דלק וסיכה בע״מ נ' שבתאי (11.11.2018). ↩
- ת״א (מחוזי ת״א) 16585-12-14 רייכמן נ' אולנסקי (7.2.2017); ת״א (מחוזי מרכז) 37385-01-18 מנצור נ' אדמירל מותגים נתניה בע״מ (25.10.2021). ↩
- ה״פ (מחוזי ב״ש) 58030-10-17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע״מ נ' כחלית ניהול פרוייקטים בע״מ (15.2.2018); ת״א (מחוזי מרכז) 29438-02-21 י.א.י סימפל בע״מ נ' קליבר 5.56 ציוד לחייל בע״מ (1.7.2021). ↩
- ע״א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע״מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע״מ (3.10.2021). ↩
- ת״א (מחוזי חיפה) 4806-06-22 פנדה יישומי מסחר בע״מ נ' להב (23.2.2025). ↩
- ת״א (מחוזי ת״א) 22538-09-22 שח-מאור חברה לניהול והשקעות בע״מ נ' נצח גזית (24.5.2026). ↩
- ע״א 1264/23 תוליק רקיע יזמות בע״מ נ' אולירד בע״מ (22.10.2023). ↩
- ע״א 6290/17 מגנזי נ' לוי (11.2.2018); ע״א 8776/23 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע״מ (31.7.2025). ↩
- ע״א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.2015). ↩
האמור כאן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה תלוי בנסיבותיו ובמסמכים שנחתמו.